כשהלב מדבר בשפות שונות: סודות הזוגיות בין אסיה למערב
- Yael Segall
- 20 במאי
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 8 ביוני
היא גדלה בטוקיו על קולות השוק, ריח התה המסורתי והערכים העמוקים של הרמוניה משפחתית וכבוד. הוא נולד בתל אביב, על חופי הים התיכון, בין רעש המסעדות וערכי הכנות הישירה, האסרטיביות והחופש האישי. הם נפגשו בלימודים בלונדון וכשידיהם נגעו לרגע מעל ספל קפה, נולד ניצוץ שחצה יבשות, שפות ועולמות תרבותיים שלמים.
אבל האם ניצוץ זה יכול להפוך ללהבה יציבה כאשר שפות הלב כה שונות?
מחקרים מראים כי בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בזוגות המגיעים מרקעים תרבותיים שונים, ובמיוחד בזוגיות בין אנשים מאסיה והמערב. הגלובליזציה, הנגישות לנסיעות בינלאומיות והאינטרנט הפכו את המפגש בין תרבויות לתופעה נפוצה, וכאשר הלב מתערב נוצרת זוגיות מורכבת, מאתגרת ומעשירה במיוחד.
בכתבה זו נצלול לעומק ההבדלים התרבותיים בין אסיה למערב, נבחן את השפעתם על זוגיות, ונספק כלים מעשיים לגשר על הפערים – מתקשורת רגשית ועד התמודדות עם רילוקיישן וגידול ילדים.
מפגש בין שתי תפיסות עולם: מזרח ומערב
אינדיבידואליזם מול קולקטיביזם
המחקר פורץ הדרך של מרקוס וקיטיאמה (1991) היה הראשון להצביע על הבחנה מהותית בין שתי תפיסות עולם: ה"עצמי העצמאי" האופייני למערב, וה"עצמי התלוי בזולת" האופייני למזרח. מחקרים עדכניים מחזקים את התובנה שההבדלים התרבותיים אינם רק עניין של סטריאוטיפים חברתיים, אלא משפיעים עמוקות על דפוסי חשיבה ותקשורת.
בפועל, משמעות הדבר בחיי היומיום של זוגות מעורבים היא:
בתרבות המערבית (כולל ישראל): מעודדים הבעת רגשות גלויה, ביטוי אישי, ואסרטיביות. "להיות אותנטי" ו"להיות עצמך" הם ערכים עליונים.
בתרבויות אסייתיות: הרמוניה קבוצתית, שמירת פנים והימנעות מעימותים ישירים מקבלים עדיפות. הבושה והכבוד הם מנגנונים חברתיים רבי-עוצמה.
תקשורת ישירה מול עקיפה
במחקריה המכוננים, פרופ' סטלה טינג-טומי הדגישה כי תרבויות מזרח אסיה מעדיפות תקשורת עקיפה ומרומזת, המסתמכת על הבנת ההקשר ו"קריאה בין השורות". מנגד, תרבויות מערביות מעריכות תקשורת ישירה ומפורשת.
בתרבויות אסייתיות רבות, התקשורת היא לרוב עקיפה ומרומזת, ישנה חשיבות רבה לשמירת "פנים" והימנעות מעימותים ישירים. במערב, לעומת זאת, מעריכים תקשורת ישירה, פתוחה וכנה.
התקשורת – אבן הנגף המרכזית בזוגיות בין-תרבותית
רועי וליו הגיעו אליי אחרי שנתיים בזוגיות שנעה בין רגעי אושר עמוק למשברים כואבים. הוא ישראלי-אמריקאי, מהנדס תוכנה דעתן וישיר. היא – יפנית, אמנית עדינה ורגישה, שמדברת בשקט ומעדיפה הימנעות מעימותים.
בפגישה הראשונה, רועי התפרץ בתסכול: "אני מרגיש כאילו אני חי עם רוח רפאים. כשאני שואל אותה אם היא כועסת, היא תמיד אומרת 'הכל בסדר', אבל אני יודע שזה לא נכון. למה היא לא יכולה פשוט להגיד מה מפריע לה?"
ליו הביטה בידיה וענתה בקול רך: "בתרבות שלי, אם אתה באמת מכבד ואוהב, אתה לא צריך לצעוק או להטיח האשמות. אתה פשוט... מבין. כשהוא מתפרץ, אני מרגישה שאין לי מקום בטוח."
מה שהתבהר בתהליך הטיפולי הוא שמדובר לא רק בהבדל בסגנון תקשורת, אלא בפרשנות שונה לחלוטין של אהבה. עבור רועי, תקשורת ישירה היא ביטוי של אמון וכנות. עבור ליו, היכולת להבין ללא מילים היא הביטוי העמוק ביותר של אהבה.
רק כשהם התחילו ללמוד זה את שפת הלב של זו – נפתח עבורם מרחב של הבנה אמיתית.
המחקר מאשר: פער התקשורת הוא המכשול המרכזי
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית מצביעים על כך שזוגות בין-תרבותיים חווים משמעותית יותר אי-הבנות תקשורתיות בשנתיים הראשונות לקשר, בהשוואה לזוגות מאותה תרבות. כאשר מדובר בזוגות בין מזרח למערב, הפער אף גדול יותר בשל ההבדלים העמוקים בדפוסי התקשורת.
נקודות החיכוך המרכזיות בזוגיות בין אסיה למערב
תפקידים מגדריים וציפיות
בתרבויות אסייתיות רבות, עדיין רווחות ציפיות מסורתיות יותר לגבי תפקידי נשים וגברים בזוגיות. נשים מצופות לעיתים להיות עדינות, מופנמות ומכוונות למשפחה, בעוד הגבר נתפס כמפרנס עיקרי ומקבל החלטות מרכזי. בני זוג מערביים, לעומת זאת, עשויים לצפות ליותר שוויון וחלוקת תפקידים גמישה.
מערכת היחסים עם המשפחה המורחבת
בתרבויות אסייתיות, המשפחה המורחבת מהווה רכיב מרכזי בזהות האישית ובקבלת החלטות. מחקרים אנתרופולוגיים מראים שבתרבויות אסייתיות רבות, החלטות משמעותיות בזוגיות מתקבלות לעיתים קרובות בהתייעצות עם המשפחה המורחבת, בשונה מהתרבות המערבית המדגישה עצמאות זוגית.
הבעת רגשות וציפיות ליחסים אינטימיים
בחלק מהתרבויות האסייתיות, הבעת רגשות פומבית נחשבת לא הולמת, ואפילו בפרטיות - איפוק רגשי נתפס כבגרות וחוזק. זאת בניגוד לתרבות המערבית המעודדת שיתוף רגשי פתוח וביטוי מילולי של אהבה ומחויבות. גם בתחום המיני – בתרבויות רבות באסיה מדובר בנושא טאבו, בעוד שבמערב מדברים על כך בפתיחות רבה יותר.
פער זה יכול להוביל לתחושות אי-נוחות, בושה או ציפיות לא ממומשות.
גידול ילדים בין שתי תרבויות
אחד האתגרים המורכבים ביותר בזוגיות בין-תרבותית הוא גידול ילדים המשלבים שתי מורשות. הבדלים בגישות חינוכיות, בציפיות מהילדים ובערכים המועברים יכולים להוביל למתחים משמעותיים.
בתרבויות אסייתיות רבות, המשמעת, ההישגיות והכבוד לסמכות נתפסים כערכי יסוד בגידול ילדים. מחקרים מראים שהורים ממוצא אסייתי נוטים לשים דגש רב יותר על הישגים אקדמיים, משמעת נוקשה יותר וציפיות גבוהות. בתרבות המערבית לעומת זאת, ישנה לרוב הדגשה של אוטונומיה, ביטוי עצמי, וחשיבה ביקורתית. הילד נתפס כישות עצמאית שיש לעודד את התפתחותה הייחודית.
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית מצביעים על כך שילדים הגדלים בין שתי תרבויות נהנים מיתרונות קוגניטיביים וחברתיים, כמו יכולת טובה יותר לפתרון בעיות מורכבות וראייה רב-ממדית. עם זאת, ההורים עצמם מדווחים על יותר מחלוקות בנושאי חינוך בהשוואה לזוגות מאותה תרבות.
הבדלים בהבעת אהבה וחום כלפי ילדים
ההבדלים בהבעת אהבה וחום כלפי ילדים הם אחד הפערים המשמעותיים ביותר בין תרבויות אסיה והמערב, ועלולים ליצור אי-הבנות עמוקות בין בני זוג.
בתרבויות אסייתיות מסורתיות, מתקיים רקוד עדין של אהבה שאינה צועקת את שמה. ההורים מעניקים אהבה בצורה מעשית - משקיעים שעות בהכנת ארוחות מזינות ובסיוע בשיעורי בית, רוקמים מעטפת של דאגה לפרטים הקטנים בחיי ילדיהם - אך חוסכים במילות חיבה ובמגע פיזי, במיוחד ככל שהילד מתבגר. השבחים הם כמו אוצרות נדירים: מוענקים בקפידה רק על הישגים משמעותיים, מתוך אמונה שמחמאות תכופות מדי מחלישות את המוטיבציה הפנימית.
ואולי המאפיין המרתק ביותר - הורים אסייתיים רבים ישבחו את ילדיהם בלהט באוזני אחרים - "הבן שלי התקבל לאוניברסיטה המובילה", אך יתקשו לומר את אותן מילים ישירות לילד עצמו, כאילו האהבה האמיתית ביותר היא זו המרחפת באוויר, מובנת מאליה, שקטה אך נוכחת כמו חמצן שאיננו רואים אך לא יכולים לחיות בלעדיו.
בתרבות המערבית והישראלית, אהבה הורית היא יצור צבעוני וקולני שדורש נראות. מילות אהבה נשפכות בנדיבות כמו מים בנחל - "אני אוהב אותך" נאמר בוקר וערב, בהודעות טקסט אקראיות ובפתקים מצוירים בקופסת האוכל לבית הספר. החיבוקים והנשיקות, אפילו בגיל ההתבגרות המביך, נחשבים לא רק רצויים אלא הכרחיים לבריאות הנפשית, כאילו המגע הפיזי הוא מזון חיוני למערכת החיסון הרגשית של הילד.
בגישה זו, רגשות מכל סוג - מתסכול, זעם וכעס ועד שמחה והתלהבות - מקבלים במה, מוזמנים להישפך החוצה ולזכות בתיקוף ועידוד: "זה בסדר להרגיש ככה", "תוציא החוצה מה שאתה מרגיש". והמהפכה הגדולה ביותר אולי טמונה באופן שבו ההורה מסביר שהחיים עצמם הם חגיגה מתמשכת של למידה, והמסר העיקרי הוא - אתה מיוחד ואהוב, לא בגלל מה שתשיג, אלא פשוט בגלל מי שאתה.
התמודדות עם רילוקיישן ומגורים
בזוגיות בין אדם אסייתי לישראלי או מערבי, שאלת המגורים הופכת מורכבת במיוחד. סקרים מראים כי רוב הזוגות המעורבים תרבותית מתמודדים עם החלטת רילוקיישן לפחות פעם אחת במהלך הזוגיות, כאשר ההחלטה לאיזו מדינה לעבור מושפעת משיקולים תרבותיים, משפחתיים וקריירה.
רילוקיישן בהקשר זה מציב אתגר כפול: לא רק המעבר הפיזי והתאקלמות במקום חדש, אלא גם הצורך להסתגל לתרבות השונה של בן/בת הזוג, לעיתים ללא מערכת תמיכה מוכרת. בן הזוג שעובר למדינה שאינה שלו מתמודד לרוב עם תחושות של אובדן זהות, בדידות וקשיי הסתגלות.
אז איך בכל זאת בונים גשר אהבה מוצלח?
מחקרים בתחום הפסיכולוגיה הזוגית מלמדים שזוגות בין-תרבותיים מצליחים מפתחים מיומנות מיוחדת: גמישות תרבותית. כאשר הם לומדים לנהל את ההבדלים מתוך כבוד וסקרנות, הקשר שלהם הופך לעמוק, יציב ואף מעורר השראה. יכולת זו של פיתוח גמישות תרבותית תורמת לא רק לזוגיות, אלא גם להצלחה בקריירה ובחיים בכלל.
כלים מעשיים לבניית גשרים תרבותיים בזוגיות
למידה תרבותית הדדית ועמוקה
זוגות מצליחים מקדישים זמן להבנת התרבות של בן/בת הזוג – לא רק מנהגים שטחיים, אלא ערכי היסוד, נורמות חברתיות, וההיסטוריה התרבותית המעצבת את הזהות.
תרגיל מעשי: הקדישו ערב שבועי ללמידה תרבותית – צפו יחד בסרט מארץ המוצא של בן.בת הזוג, קראו ספר מארצו, בשלו מאכל מסורתי, או שתפו סיפורי ילדות שמשקפים את הגדילה בתרבות השונה.
מיפוי ערכים משותפים
זיהוי הערכים החשובים לשני בני הזוג, ללא קשר למוצאם התרבותי.
תרגיל מעשי: ערכו שיחה פתוחה על "ערכי הליבה שלכם בזוגיות".
רשמו מה למדתם בבית על אהבה, תקשורת ומגדר, איזה דפוס הייתם רוצים לשמר ואיזה לשנות?
יצירת מרחב תרבותי שלישי
פיתוח מנהגים וריטואלים ייחודיים לזוג, המשלבים אלמנטים משתי התרבויות.
זוגות רבים יוצרים "תרבות שלישית" חדשה - מרחב ייחודי שאינו שייך במלואו לא למזרח ולא למערב, אלא מהווה יצירה חדשה ומשותפת.
תרגיל מעשי: צרו טקסים משותפים שמשלבים אלמנטים משתי התרבויות - למשל חגיגות שנה חדשה שמשלבות מנהגים ישראליים וסיניים, או ארוחות שבת שמשלבות מאכלים מסורתיים משתי התרבויות.
האתגר והברכה: רילוקיישן בזוגיות בין-תרבותית
רילוקיישן מהווה אתגר ייחודי לזוגות מעורבים. מומחים בתחום הפסיכולוגיה הבין-תרבותית מציינים כי זוגות אלה נדרשים לגמישות רבה יותר ומיומנויות הסתגלות גבוהות כאשר הם עוברים למדינה חדשה.
"כשעברנו להולנד, זה היה מקום זר לשנינו," מספר גיל, שנשוי לטינג מטאיוואן. "באופן מפתיע, זה חיזק אותנו. כי לראשונה שנינו היינו ב'מיעוט תרבותי'. הבנו זה את זו טוב יותר."
עבור זוגות רבים, טיפול לזוגות מעורבים יכול לסייע במעבר המורכב הזה. הוא מספק כלים להתמודדות רגשית ועוגן יציב בתקופת שינוי.
העוצמה המיוחדת של זוגיות בין-תרבותית
למרות האתגרים, או אולי דווקא בזכותם, זוגיות בין מזרח למערב טומנת בחובה פוטנציאל עצום לעושר ויופי. מחקרים בתחום הפסיכולוגיה החיובית מראים כי זוגות מעורבים תרבותית לעיתים מדווחים על רמות גבוהות יותר של צמיחה אישית ומודעות עצמית, בהשוואה לזוגות מאותה תרבות.
"הזוגיות שלנו היא בית ספר מתמשך לחיים" מספרת דנה, ישראלית שנשואה ליוג'ין מבנגקוק. "בשנים הראשונות, חשבתי שליוג'ין פשוט לא אכפת כשלא הביע את רגשותיו. לקח לי זמן להבין שעבורו, אהבה מתבטאת במעשים קטנים ולא במילים גדולות. כשלמדתי לקרוא את השפה השקטה שלו, גיליתי עולם שלם של רגש שלא הכרתי.
שאלות להרהור עצמי:
באיזה תחום אתם מרגישים שהפער התרבותי הכי נוכח בזוגיות שלכם?
אילו מנהגים או ערכים מהתרבות של בן/בת הזוג אימצתם לחייכם?
מה הייתם רוצים שבן/בת הזוג יבין/תבין טוב יותר על התרבות שלכם?
לאהוב מעבר לגבולות
העולם כולו נעשה קטן יותר והלבבות שלנו מוצאים זה את זה מעבר לגבולות, שפות ותרבויות. אני מאמינה שדווקא בזוגיות בין-תרבותית טמונה הזדמנות ייחודית – לגדול, להתרחב ולראות את העולם בצבעים חדשים.
אם אתם חווים אתגר בזוגיות המעורבת שלכם – אל תעברו את זה לבד.
פנו אליי לטיפול זוגי לזוגות מעורבים אונליין מכל מקום בעולם, במרחב בטוח ומכיל שייתן מקום לשני העולמות היפים שלכם.
אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ לשיחת היכרות, כדי שהאהבה שלכם לא תהיה תלויה בתרגום.
