ילדים ברילוקיישן: למה הם שותקים ואיך לעזור להם לפרוח בשפה החדשה?
- Yael Segall
- לפני 4 ימים
- זמן קריאה 4 דקות
"הוא כל כך ורבלי בעברית, אנשים לא מאמינים שהוא רק בן שלוש וחצי. אבל באנגלית? הוא מתעקש שהוא לא מבין מילה". רונית, אמא לאורי, מספרת בדמעות איך שבוע אחרי שבוע היא מחכה לפריצה שלא מגיעה. "אני מתחילה לחשוב שיש לו בעיה. השכנה שלי אמרה שהילדה שלה דיברה אנגלית אחרי חודשיים. אני מרגישה שנכשלתי".
עברו כבר חמישה חודשים מאז שהמשפחה עברה לטורונטו. אורי, שהיה הילד הכי חברותי בגן בתל אביב, הפך פתאום שקט ומסוגר. הוא מבין את הגננת, מציית להוראות, אפילו שר את השירים באנגלית - אבל כשמבקשים ממנו לדבר, הוא מכווץ את הכתפיים ואומר "לא מבין". רונית מספרת: "אני יודעת שהוא מבין כמעט הכל. אבל משהו בתוכו פשוט לא נותן לו לדבר."
שפה היא לא רק כלי תקשורת – היא עוגן רגשי
כולנו שמענו את המשפט: "ילדים סופגים שפות כמו ספוג". זה נשמע כל כך הגיוני, שכל סטייה ממנו מדליקה מיד נורת אזהרה. אבל האמת מורכבת הרבה יותר.
ילדים בגיל הרך אולי קולטים, מבטאים ומשננים שירים, אבל כדי שידברו באמת - הם צריכים להרגיש בטוחים, שייכים ורגועים. שפה חדשה לא נכנסת ללב כשהלב סגור ולא בטוח. היא לא מתממשת כשהעולם עדיין מרגיש זר.
מה קורה במוחו של הילד מבחינה פסיכולוגית?
כדי להבין למה ילדים "נתקעים" עם השפה החדשה, חשוב להבין מה באמת קורה במוחם ובנפשם. מבחינה פסיכולוגית, כשילד עובר למקום חדש, הוא חווה מה שנקרא "טראומה התפתחותית". זו לא טראומה במובן של אירוע יחיד ומטלטל, אלא סדרה של שינויים שמערערים את תחושת הביטחון הבסיסית שלו.
שפת האם של הילד קשורה ישירות למערכת ההתקשרות שלו. לפי תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, ילדים קטנים נעוצים בצורך עמוק לשמור על הקשר הרגשי עם דמויות הבסיס שלהם. כשילד מדבר עברית, הוא לא רק מעביר מידע - הוא מחזק את הקשר עם אמא, אבא והבית שהוא מכיר.
מבחינה נוירופסיכולוגית, המוח של ילד קטן עובד אחרת ממוח של מבוגר. האמיגדלה, האזור שאחראי על זיהוי איומים וביטחון, הרבה יותר פעילה אצל ילדים. כשהילד נדרש להשתמש בשפה חדשה, האמיגדלה שלו "מזהה" את זה כאיום פוטנציאלי על הקשר עם ההורים. התגובה הטבעית היא להיצמד לשפה הבטוחה.
אורי, למשל, לא סירב לדבר אנגלית כנראה מתוך עקשנות. הוא החזיק בעברית כמו שילד מחזיק בשמיכה במצבי מצוקה. השפה הייתה אובייקט המעבר שלו - הדבר שקישר אותו לבית, לאמא, לתחושת הביטחון שלו. זהו מנגנון הגנה טבעי ובריא שהמוח שלו הפעיל כדי לשמור על יציבות רגשית.
הסימנים הנסתרים של הסתגלות בתהליך
חשוב לדעת לזהות את הסימנים הנסתרים שמראים שילדים ברילוקיישן שכן מסתגלים,
גם אם זה לא נראה ברמה השפתית. מחקרים בתחום רכישת שפה שנייה מצביעים על מספר אינדיקטורים חיוביים שהורים צריכים לשים לב אליהם, למשל:
הוא מגיב לבקשות של הגננת - המוח שלו מעבד את השפה בהצלחה
הוא מצליח חברתית בגן - הוא בונה קשרים חברתיים למרות מחסום השפה
הוא זורק מילים בודדות - הוא בוחן את המים, בודק איך אנשים מגיבים
כל הסימנים הללו מצביעים על תהליך הסתגלות בריא וטבעי. הבעיה מתחילה כאשר מחפשים הוכחות למשהו שקורה בעיקר מתחת לפני השטח.
כלים מעשיים לתמיכה בילדים ברילוקיישן
שיטת "השפה הבלתי מאיימת" התחילו עם שפה שלא דורשת תגובה מילולית. שירים, תנועות, ציורים עם מילים באנגלית. כך המוח מתרגל לשפה מבלי שהילד חש לחץ לבטא משהו בחזרה.
טכניקת "הבטחה מול אתגר" יצרו איזון בין בטיחות רגשית לחשיפה הדרגתית. למשל, קבעו זמן קבוע בו אתם מדברים רק עברית - זהו "זמן הבטיחות" ובזמן אחר, הציעו משחקים קצרים באנגלית - "זמן החקירה". כך הילד יודע שהוא לא מאבד את הבית, אבל גם מתרגל את החדש.
"טכניקת החיקוי הבטוח" הפכו את עצמכם למודל. דברו בקול רם על מה שאתם מרגישים כשאתם משתמשים בשפה החדשה: "זה קצת מוזר לאמא לדבר אנגלית, אבל זה גם כיף". כך אתם מנרמלים את החוויה.
"תרגיל השליטה הפנימית" תנו לילד לבחור מתי הוא מדבר באיזו שפה. "איך אתה רוצה להגיד תודה היום - בעברית או באנגלית?" התחושה של בחירה מפחיתה מתח ומגבירה שיתוף פעולה.
"הקשרה רגשית חיובית" קשרו את השפה החדשה לחוויות נעימות. אל תהפכו את האנגלית ל"חובה" אלא למשהו מהנה וקסום. ספרו סיפורים, שחקו בקסמים, עשו בישול מיוחד "באנגלית".
"ציון נקודות התקדמות חיוביות" שימו לב ותעירו על כל צעד קטן: "שמתי לב שהבנת מה הגננת אמרה!" או "השיר הזה באנגלית באמת צמח לך!" זה מחזק את הביטחון העצמי שלו בהדרגה.
מדוע טיפול ברילוקיישן יכול להיות הפתרון שאתם מחפשים?
בתור מטפלת המתמחה ברילוקיישן ומעברים, אני רואה שוב ושוב איך הבנה נכונה של התהליך יכולה לחסוך חודשים של מתח וחרדה מיותרים. בטיפול רגשי מותאם למשפחות ברילוקיישן, אנחנו עובדים על הבנת התהליכים הרגשיים של כל בן משפחה, כלים מעשיים להפחתת לחץ וחרדה, חיזוק הביטחון ההורי שלכם ויצירת סביבה תומכת לילד ניהול הציפיות והתמודדות עם לחצים חברתיים.
הליווי המקצועי עוזר לא רק לילד - הוא עוזר לכם כהורים להבין את התהליך, לנהל את החרדות שלכם ולתמוך בילד בצורה הנכונה. זה לא אומר שיש בעיה - זה אומר שאתם חכמים מספיק כדי להשקיע בהצלחת המעבר.
מסר להורים ברילוקיישן
הילד הורבלי והחכם שלכם פשוט זקוק לזמן לעבד את כל מה שקורה לו. הוא לא "נשאר מאחור" - הוא עובר תהליך עמוק ומשמעותי. הוא מבין הרבה יותר ממה שהוא מוכן להראות והתפקיד שלכם הוא לא לזרז אותו, אלא להאמין ולתמוך בו.
תנו לעצמכם זמן והיו סבלניים. תנו לילד שלכם רשות לעבור את התהליך שלו בקצב שלו. זכרו שאתם עושים עבודה מדהימה - לעשות רילוקיישן זה לא תהליך פשוט.
כל יום שאתם מצליחים ליצור בטיחות רגשית לילד שלכם, אתם מחזקים את היכולת שלו להסתגל ולפרוח גם במקום החדש.
שאלות להרהור עצמי
איך אתם מתמודדים עם הציפיות שלכם לגבי הסתגלות הילדים שלכם?
איך אתם יכולים לתמוך בילד שלכם מבלי ללחוץ עליו?
מה הדברים הקטנים שמראים לכם שהילד שלכם כן מסתגל, גם אם זה לא נראה ברמה השפתית?
איך אתם מנהלים את החרדות שלכם כהורים כדי לא להעביר אותן לילדים?
אני כאן בשבילכם. אתם לא לבד במסע הזה ואתם יכולים לעשות את זה.
אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לליווי מקצועי בתהליך הזה, אני מציעה ייעוץ ראשוני של 20 דקות בוואטסאפ בחינם. דברו איתי.
