רילוקיישן לספרד: כשהמעבר למדריד גרם לעידית לאבד את עצמה

רילוקיישן לספרד נתפס אצל רבים כהגשמת חלום: מזג אוויר נעים, תרבות עשירה, קצב חיים רגוע ואפשרות להתחיל מחדש. אבל עבור לא מעט אנשים, דווקא המעבר למדינה חדשה מעורר תחושה מבלבלת ומטלטלת: הם כבר לא בטוחים מי הם.

לפעמים זה מתחיל ברגע קטן. שיחה בשפה חדשה שבה אתם לא מצליחים לבטא את עצמכם, מפגש חברתי שבו אתם מרגישים זרים, או תחושה מפתיעה שהאדם שהייתם בארץ נשאר מאחור. מה שהיה פעם טבעי ופשוט הופך פתאום למאמץ, והביטחון העצמי שהיה חלק מכם מתחיל להתערער.

אם אתם חיים בספרד ומרגישים שמשהו בכם השתנה, שהביטחון העצמי התערער או שאתם לא מצליחים למצוא את מקומכם - אתם לא לבד. במאמר הזה נבין מדוע רילוקיישן לספרד עלול לעורר משבר זהות, נכיר את סיפורה של עידית במדריד, ונראה איך אפשר לבנות מחדש תחושת שייכות, ביטחון וחיבור לעצמכם גם במדינה חדשה.

לפעמים רילוקיישן לספרד משנה לא רק את המקום שבו אתם חיים - אלא גם את הדרך שבה אתם רואים את עצמכם. סיפור על זהות, הסתגלות ומציאת הבית מחדש.

מסעה של עידית במדריד: כשהמעבר לספרד גרם לה לאבד את עצמה

כשעידית הגיעה אליי לראשונה לטיפול ברילוקיישן , היא הייתה קרובה לארוז את חייה ולחזור לישראל.

בגיל 28 היא עזבה את הארץ עם חלום גדול. היא רצתה לחיות בספרד, ללמוד את השפה, להכיר אנשים חדשים ואולי אפילו למצוא אהבה. חודשים ארוכים היא תכננה את המעבר למדריד, למדה ספרדית והתרגשה לקראת החיים החדשים שחיכו לה. אבל המציאות הייתה מורכבת יותר.

"בארץ אני מצחיקה, דומיננטית, תמיד במרכז העניינים," היא שיתפה אותי באחת הפגישות הראשונות שלנו, כשעיניה דומעות. "פה, כשאני מנסה להשתלב בשיחה בספרדית, המילים נתקעות לי בגרון. אני מרגישה טיפשה וילדותית. הבחורים שאני פוגשת באפליקציות לא באמת מכירים את מי שאני, הם פוגשים גרסה חיוורת, מהוססת ומפוחדת שלי. אני פשוט לא יודעת מי אני יותר במדינה הזו."

במהלך המפגשים הטיפוליים, חקרנו את הפער שבין "עידית המוצלחת מהארץ" לבין "עידית הפגיעה במדריד". גילינו כי מתחת לקושי הטכני עם השפה הסתתרו פחד עמוק מכישלון וסטנדרט פנימי נוקשה שלא אפשר לה לטעות. עידית החזיקה באמונה לא מודעת שאם היא אינה מדברת ספרדית מושלמת ומפגינה ביטחון מלא, אין לה זכות להישמע.

הרגע המכונן בטיפול הגיע כאשר תרגלנו קבלה עצמית של ה"פגיעות". ביקשתי מעידית לבצע תרגיל פשוט בדייט הבא שלה: לשתף את הבחור בקלילות בכך שהיא עדיין לומדת ומותר לה לטעות. השחרור מהצורך להרגיש מושלמת שינה את חוקי המשחק. עידית הורידה את המסכות, התחילה לגשת למפגשים חברתיים מתוך סקרנות ולא מתוך צורך להוכיח את עצמה, וסללה את הדרך ליצירת קשרים אמיתיים ואף למציאת זוגיות יציבה עם בן זוג מקומי, מבלי לאבד את הזהות שלה.

למה דווקא רילוקיישן לספרד יכול לערער את תחושת הזהות?

רילוקיישן לספרד אינו משנה רק את הכתובת שלכם. הוא משנה את הסביבה, השפה, מערכות היחסים ולעיתים גם את הדרך שבה אתם תופסים את עצמכם.

רבים שעוברים לספרד מגלים שהחיים במדינה החדשה שונים מהתמונה שציירו לעצמם לפני המעבר. התרבות הספרדית אמנם חמה ומזמינה, אך המעגלים החברתיים בה מבוססים פעמים רבות על קשרים ארוכי שנים. עבור ישראלים בספרד, תחושת השייכות אינה נוצרת תמיד במהירות.

בנוסף, המעבר לשפה חדשה יוצר מצב שבו אנשים חכמים, מנוסים ובעלי ביטחון מוצאים את עצמם מתקשים לבטא רעיונות פשוטים. החוויה הזו עלולה לערער את תחושת המסוגלות ולגרום לאדם להרגיש קטן יותר מכפי שהוא באמת.

מה שאני רואה שוב ושוב בקליניקה הוא שאנשים רבים שחיים בחו"ל אינם סובלים רק מבדידות. הם מרגישים שאיבדו את נקודות העוגן שהגדירו אותם במשך שנים.

הרגע שבו עידית הבינה שהקושי הוא לא רק ספרד

יום אחד ישבה עידית בבית קפה במרכז מדריד. סביבה ישבו קבוצות חברים, זוגות ומשפחות שנהנו מיום שמשי רגיל. היא פתחה את הטלפון כדי להתקשר לחברה טובה מהארץ, ואז עצרה. פתאום עלתה בה מחשבה שלא הצליחה להתעלם ממנה: "אם אחזור לישראל מחר, מי בכלל הייתי כאן?" השאלה הזו תפסה אותה לא מוכנה. באותו רגע היא הבינה שהקושי שלה אינו רק למצוא חברים חדשים או להשתלב בשיחות בספרדית. היא איבדה משהו עמוק יותר – את התחושה הברורה של מי היא. דווקא משם התחיל השינוי. במקום להילחם בתחושות או לשכנע את עצמה שהכול חייב להיות מושלם, היא התחילה לחקור מה באמת קורה לה.

המעבר לספרד יכול לפתוח דלתות חדשות, אבל גם להציף שאלות על זהות, שייכות וביטחון עצמי. לפעמים המסע האמיתי מתחיל דווקא אחרי הנחיתה.

כיצד משפיעים חיים בספרד על הביטחון העצמי?

מעבר לחו"ל יוצר לעיתים קרובות פער בין מי שהיינו לבין מי שאנחנו מצליחים להיות בתחילת הדרך.

דברים שפעם היו פשוטים הופכים למורכבים:

• לקבוע תור לרופא.

• לפתוח חשבון בנק.

• לנהל שיחה מקצועית.

• להכיר חברים חדשים.

• לצאת לדייט בשפה שאינה שפת האם.

כאשר החוויות האלו מצטברות, אנשים רבים מתחילים לחשוב שהבעיה נמצאת בהם. בפועל, מדובר בתגובה אנושית לחלוטין למעבר משמעותי.

5 דרכים לעזרה ראשונה רגשית בזמן משבר זהות ברילוקיישן

משבר זהות ברילוקיישן אינו נפתר ביום אחד, אבל יש כמה פעולות פשוטות שיכולות לעזור לכם לחזור לקרקע יציבה ולהרגיש קצת יותר מחוברים לעצמכם.

1. הפסיקו להשוות את עצמכם לגרסה שהייתם בארץ

אחת הטעויות הנפוצות היא להשוות כל הזמן בין החיים הקודמים לחיים החדשים. במקום לשאול "למה אני לא כמו שהייתי?", נסו לשאול "מה אני לומד על עצמי בתקופה הזו?". המעבר לחו"ל משנה את התנאים, ולכן טבעי שגם אתם תרגישו אחרת.

2. צרו עוגן אחד קבוע ביום

כשכל כך הרבה דברים משתנים, המוח זקוק ליציבות. זה יכול להיות קפה קבוע בבוקר, הליכה בשכונה, שיעור יוגה או שיחת טלפון עם אדם קרוב. עוגנים קטנים יוצרים תחושת ביטחון בתקופות של חוסר ודאות.

3. כתבו לעצמכם מי אתם - מעבר לרילוקיישן

קחו דף וכתבו:

• אילו תכונות מאפיינות אותי?

• במה אני טוב או טובה?

• על מה התגברתי בעבר?

• מה חשוב לי בחיים?

אנשים רבים מגלים שהזהות שלהם גדולה הרבה יותר מהעבודה, השפה או המדינה שבה הם חיים.

4. תנו מקום גם לקושי

יש נטייה לחשוב שאם בחרנו לעבור לחו"ל, אסור לנו להתלונן. אבל אפשר להיות אסירי תודה על ההזדמנות ובו זמנית להרגיש געגוע, תסכול או בלבול. הרגשות הללו אינם סימן לכך שעשיתם טעות, אלא חלק טבעי מתהליך ההסתגלות.

5. חפשו חוויות שמזכירות לכם מי אתם

נסו לחזור לפעילויות שפעם מילאו אתכם באנרגיה ובתחושת משמעות. קריאה, ספורט, יצירה, לימודים, מוזיקה או התנדבות יכולים להזכיר לכם שחלקים רבים מהזהות שלכם עדיין כאן, גם אם הסביבה השתנתה.

מתי אובדן הזהות ברילוקיישן דורש ליווי מקצועי?

אובדן זהות בחו"ל מצריך מענה טיפולי כאשר הוא פוגע בתפקוד היומיומי, מייצר הסתגרות חברתית קבועה, מלווה בתסמיני דיכאון וחרדה, או כאשר המאמצים העצמאיים להתאקלם אינם מביאים להקלה רגשית לאורך זמן.

קשיי הסתגלות ראשוניים הם נורמליים לחלוטין, אך כאשר המשבר הרגשי מעמיק, הוא עלול להתקבע כדפוס התנהגותי הרסני. חשוב להבחין בין ירידה זמנית במצב הרוח לבין מצב הדורש התערבות מקצועית של טיפול במדינה חדשה כדי למנוע הידרדרות לדיכאון קליני או לחרדה כרונית.

אנא שימו לב לסימני האזהרה הבאים:

• כשאתם מוצאים את עצמכם נמנעים באופן עקבי ממפגשים חברתיים או משימוש בשפה המקומית בשל פחד עמוק מבוכה או כישלון.

• כשאתם חווים עצבות עמוקה, אדישות, אובדן עניין מוחלט בפעילויות שהסבו לכם הנאה בעבר, או הפרעות שינה קשות הנמשכות מעל חודש.

• כשאתם מרגישים חרטה עמוקה ויומיומית על עצם המעבר, מלווה בתחושה שאיבדתם את הגרסה הטובה ביותר של עצמכם ואין לכם דרך חזרה.

• כשאתם מתמודדים עם מתח מתמשך בזוגיות סביב קצב ההסתגלות השונה שלכם או רצון של אחד הצדדים לחזור לארץ, ומבינים שאתם זקוקים לתהליך של טיפול זוגי כדי לגשר על הפערים.

פיתוח הרגלי הימנעות (כמו ביטול דייטים ברגע האחרון, הימנעות משימוש בשפה או שינה מופרזת לאורך שעות היום כאמצעי בריחה מהמציאות) הם סימנים ברורים לכך שמערכת העצבים שלכם נמצאת במצב הישרדותי מוצף ומצפה לעזרה חיצונית.

אל תתמודדו עם הבדידות והתסכול לבד. לפעמים, שיחה אחת ממוקדת יכולה לשנות את כל כיוון המסע שלכם בחו"ל.

אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ ונעשה את הצעד הראשון יחד

קראו עוד:

• וינה, התחלה חדשה וקשיי הסתגלות ברילוקיישן: סיפורם של יוני ורינת, זוג ישראלי

• כשהחיבוק הופך לחנק: 7 סימני אזהרה לחברות רעילה ברילוקיישן

• בן הזוג לא אוהב ומבקר את ישראל? כך זה משפיע על הקשר

כתבה זו נכתבה ע"י יעל סגל - פסיכותרפיסטית הוליסטית מוסמכת מכללת רידמן

אני יעל סגל, פסיכותרפיסטית הוליסטית, מטפלת זוגית ורגשית, מטפלת CBT ומגשרת מוסמכת. אני מלווה ישראלים וישראליות ברחבי העולם בתהליכי טיפול ברילוקיישן, טיפול רגשי, טיפול זוגי והתמודדות עם החיים במדינה חדשה.