בן הזוג לא אוהב ומבקר את ישראל? כך זה משפיע על הקשר

מה עושים כשבן הזוג לא מתחבר לישראל – ואתם מרגישים שזה מערער את הזוגיות?

בזוגיות אנחנו חולמים על שותפות, חיבור עמוק ותחושת בית.

אבל מה קורה כשה "בית" הפיזי - המדינה שבה חיים , אינו נתפס באותה צורה על-ידי שני בני הזוג? כשהאחד מרגיש חיבור עמוק למקום, לתרבות ולזהות הישראלית שלו,

והשני, בן או בת זוג שאינם ישראלים - מתקשים להתחבר או אפילו מבקרים בחריפות את מה שהמדינה מייצגת? זהו אחד המתחים המורכבים ביותר בזוגיות בינלאומית -

והוא נוגע לא רק להעדפות חיים אלא ללב הזהות האישית.

בין אהבה למדינה לאהבה לבן הזוג

עבור רבים מאיתנו, היחס לישראל אינו רק עניין של דעות פוליטיות. הוא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. הוא מושרש בילדות, בסיפורים משפחתיים, בזיכרונות, בתחושת השייכות הקהילתית והלאומית. לכן, כשבן או בת הזוג שלנו מבטאים חוסר חיבור, ביקורת חריפה או אפילו ניכור למדינה, זה עלול להיתפס כהתקפה אישית. הביקורת על המדינה אינה נשארת "בחוץ" - היא חודרת פנימה, אל תוך ליבת הזהות שלנו, ומרגישה כמו שיפוט של ערכינו והאופן שבו אנו רואים את העולם.

מצב זה יכול להוביל לריחוק רגשי, תחושת בדידות בתוך הקשר ולשאלות כמו: האם האהבה שלנו יכולה לשרוד אם אין לנו "קרקע וזהות משותפת" במקום שבו אנו חיים?

גם כשיש פערים בינלאומיים ותרבותיים – אהבה יכולה לגשר על ההבדלים

הקושי הרגשי: ביקורת על המקום כביקורת על הזהות

עבור ישראלים רבים, 'להיות ישראלי' הוא חלק בלתי נפרד מהזהות. לכן, כשהבן זוג לא אוהב את ישראל ומביע ביקורת חריפה כלפיה: "איזו מדינה קשה" , "איך אתם יכולים להסכים לחיות כך?" או "איזה פשעים המדינה שלכם מבצעת", זה עלול להתקבל כהתקפה אישית ולא כעמדה פוליטית.

פער זה יוצר לא פעם תחושת חוסר ביטחון בקשר: איך אפשר להרגיש אהוב באמת אם מי שמולי לא מקבל את המקום שממנו אני באה ואת השורשים שלי?

בן זוג לא רוצה לחיות בישראל - מה עושים?

כשאהבה למדינה מתורגמת לרצון לחיות בה והשני מתנגד לכך, נוצרת מחלוקת שעלולה לסדוק את יסודות הקשר. הדיון אינו עוד תאורטי, אלא הופך לשאלה קיומית: איפה נבנה את חיינו המשותפים?

עבור אחד מבני הזוג, ישראל היא בית. זה המקום שבו נמצאת המשפחה הקרובה, זו השפה שבה הוא חולם, והרשת החברתית והמקצועית שלו בנויה כאן. עבורו, עזיבה היא ויתור כואב על חלק מזהותו, על שייכות עמוקה ועל ביטחון רגשי.

מנגד, בן או בת הזוג השני עשויים לראות את ישראל כבית ארעי, מקום שבו אי אפשר להרגיש בטוחים. הם יכולים להיות מושפעים מהמצב הביטחוני המתמיד, מהתחושה של חוסר יציבות או פשוט מרצון לפתוח דף חדש במקום שונה. עבורם, עזיבה אינה בריחה, אלא בחירה בחיים אחרים - חיים רגועים יותר, אולי בטוחים יותר.

דילמה זו מציבה אתגר אדיר בפני בני הזוג ויכולה לערער את יכולתם לתכנן עתיד משותף. כל ויכוח על מקום המגורים עלול להישמע כמו הצבעה על האהבה והמחויבות של כל אחד מהצדדים לקשר. הפתרון דורש שיחה פתוחה וכנה, שתעסוק לא רק ב"איפה נגור?" אלא גם בשאלה העמוקה יותר: "מה אנחנו באמת צריכים כדי להיות מאושרים יחד?"

המחיר הרגשי של הפער

על הישראלי

• תחושת בדידות בתוך הזוגיות

• צורך להגן על בחירות החיים הבסיסיות ביותר

• קונפליקט פנימי בין האהבה לזוגיות לבין הזהות הלאומית

• תחושת שהשותף לא רואה ולא מבין את המציאות שבה הוא חי

על השותף הלא-ישראלי

• תחושת לחץ להתחבר למשהו שאינו חלק ממנו

• קושי להבין למה דברים שנראים לו פוליטיים הם כל כך אישיים

• חשש מכך שזהותו שלו לא מתקבלת

• דילמה האם להסתגל או להישאר נאמן לערכים שלו

כשהבן זוג לא אוהב את ישראל – הדילמה כצומת דרכים בזוגיות

במערכות יחסים, אנחנו נוטים לחפש את המשותף, את המכנה המאחד. כשנושאים כמו ישראל, צבא ודת הופכים להיות נקודות חיכוך, השאלה היא איך מנהלים את המחלוקת בלי להרוס את הקשר. הדבר דורש מיומנות רבה ובעיקר - כבוד הדדי.

דרכים להתמודדות:

• שיחה פתוחה ולא מתגוננת - חשוב ליצור מרחב שבו כל אחד יכול לדבר על חוויותיו מול המדינה. לא כדי לשכנע, אלא כדי להבין.

• הפרדה בין זהות אישית לבין עמדות פוליטיות – להזכיר לעצמנו: בן הזוג לא "נגדנו" – אלא מביע תחושה כלפי מערכת רחבה יותר.

• מציאת מכנה משותף חדש - גם אם הדעות שונות, אפשר ליצור חיבור סביב ערכים אוניברסליים כמו צדק, שוויון, חופש או משפחתיות.

• גיבוש גבולות - להחליט יחד מתי ואיך מדברים על נושאים רגישים (צבא, דת, פוליטיקה), כדי לא ליפול למעגלי עימות בלתי נגמרים.

• חיזוק הזהות האישית - לפתח תחושת ביטחון עצמי שמאפשרת להחזיק באהבה למקום ולזהות, גם אם בן הזוג לא שותף מלא לכך.

כשהדילמה הופכת לצומת דרכים

לפעמים מגיעים למסקנה שהפער גדול מדי. זה לא כישלון, זה הכרה בכך ששני אנשים טובים יכולים להיות לא מתאימים זה לזה. האהבה לא תמיד מספיקה כשהזהויות הבסיסיות מתנגשות. אך לפעמים, דילמה זו מובילה לעומק רגשי חדש. לזוגות שלומדים לחיות עם המתיחות, למצוא דרכים יצירתיות לכבד את שני הסיפורים ולבנות אהבה שלא דורשת זהות מוחלטת.

אהבה אמיתית יכולה להתקיים גם כשיש פערים עמוקים, אבל היא דורשת עבודה כנה על הכרת העצמי והאחר. היא דורשת להבין שכשמישהו אוהב אותך, הוא לא חייב לאהוב את המדינה שלך - אבל כן חייב לכבד את המקום שבאת ממנו.

אהבה נשענת על חיבור, הקשבה וכבוד - גם כשלא מסכימים על הכול

שאלות להרהור עצמי

• האם אתם מצליחים להפריד בזוגיות בין ביקורת על המדינה לבין אהבה ביניכם?

• איזה ערכים משותפים יכולים לחבר אתכם גם כשאתם לא מסכימים על ישראל?

• איך הייתם רוצים שהילדים שלכם יתפסו את הזהות שלהם?

מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם אתם מוצאים את עצמכם רבים שוב ושוב סביב דת, צבא או ישראל וזה כבר לא "דיון" אלא ויכוח שמכניס ריחוק ופוגע באינטימיות , אם אתם מוצאים את עצמכם נאבקים בין אהבה גדולה לבין פערים בערכים ובזהות - זהו סימן שכדאי לקבל ליווי. עם ליווי נכון, אפשר להפוך את השוני לשיחה מעצימה ולאבן בניין לחיבור עמוק יותר.

טיפול רגשי או טיפול זוגי  איתי בקליניקה או בזום, יכול לעזור לכם למצוא את הדרך להחזיק את האהבה גם כשיש ביניכם פערים עמוקים בזהות ובערכים.

✨ אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ.

קראו עוד על זוגיות מעורבת ברילוקיישן:

• לחזור או להישאר? מדריך לחיזוק הזוגיות בהתלבטות על חזרה לישראל

• רילוקיישן עבור בן הזוג - יתרונות, חסרונות ומה שביניהם

• זוגות מעורבים דתיים וחילונים – איך מגשרים על הפערים?

• פרידה בזוגיות מעורבת ברילוקיישן: כשהקשר נגמר, אבל אי אפשר לעזוב