הפחד הסמוי שהופך את הרילוקיישן לסבל: למה "תסמונת המתחזה" מתעצמת דווקא בחו"ל?

Yael Segall
21 באפר׳
זמן קריאה 6 דקות

עודכן: 27 באפר׳

החיים ברילוקיישן הם מסע מרתק של גילוי, אבל לעיתים קרובות מלווים בתחושה לא פשוטה: "האם אני באמת שייך/ת לכאן? האם ההצלחות שלי הן אמיתיות או רק עניין של נסיבות?" התחושות הללו, שלמרות ההישגים והמאמץ, קיים פחד מתמיד ש"יחשפו" אותנו כלא ראויים, אינה נדירה כלל וכלל בקרב אלה שבחרו לעקור את חייהם ולבנות אותם מחדש במקום זר.

המאבק בשפה חדשה, ההתמודדות עם תרבות שונה והצורך להוכיח את עצמנו מחדש בסביבה שאינה מכירה בכישורים ובהישגים שלנו מהעבר, יוצרים כר פורה להתפתחותו או להעצמתו של "תסמונת המתחזה". במאמר זה אני מתמקדת ב"סינדרום המתחזה" - תופעה פסיכולוגית שכיחה שמקבלת עוצמה מיוחדת כשעוברים למדינה חדשה.

נבין יחד מדוע המעבר הזה יוצר קרקע פורייה לספק עצמי וכיצד התמודדות עם התחושות הללו יכולה להוביל לצמיחה אישית ומקצועית אותנטית יותר.

מהי תסמונת המתחזה?

תסמונת המתחזה (Impostor Syndrome) הוא מצב פסיכולוגי שבו אנשים מצליחים מתקשים להפנים את הישגיהם ומאמינים כי הצלחתם נובעת ממזל, תזמון או הטעיית הסביבה – ולא מכישוריהם האמיתיים. הסובלים מהתופעה חווים פחד מתמשך ש"ייחשפו" כלא ראויים למעמדם, למרות הוכחות חיצוניות ליכולותיהם.

התסמונת, שטבעו הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס ב-1978, מתבטאת בדפוסי חשיבה כמו ייחוס הצלחות לגורמים חיצוניים, דחיינות עקב חרדה מכישלון, והימנעות מלבקש קידום או העלאת שכר. התסמונת שכיחה במיוחד בקרב אנשים שאפתניים, פרפקציוניסטים, נשים בתפקידי מפתח, מהגרים, ואנשים שנמצאים בסביבות חדשות או תובעניות.

סינדרום המתחזה והפחד הסמוי ברילוקיישן: כיצד להתגבר על החרדה במדינה החדשה?

כשעוברים למדינה חדשה, הזהות המקצועית והאישית שבנינו לאורך שנים פתאום מאבדת מהרלוונטיות שלה בסביבה החדשה. הקרקע המוכרת נשמטת מתחת לרגלינו, והפחד - אותו פחד סמוי שאנחנו לא מספיק טובים - מתחיל להשתלט.

מחקרים בתחום הפסיכולוגיה והעסקים הבינלאומיים מצביעים על כך שמעבר למדינה חדשה משפיע באופן עמוק על תחושת הזהות המקצועית והאישית.

מחקר שפורסם ב־Journal of International Business Studies מצא כי אנשים שעוברים רילוקיישן מדווחים על ירידה ניכרת בתחושת המסוגלות המקצועית כבר במהלך ששת החודשים הראשונים למעבר. הפער בין התחושה שבארץ המקור ״הייתי מישהו״ לבין החוויה שבסביבה החדשה ״אני אף אחד״ יוצר קרקע פורייה להתפתחות של סינדרום המתחזה. כאשר היכולות שלך אינן נראות, השפה מגבילה אותך, והתרבות מרגישה זרה – התחושה שאת צריכה להעמיד פנים כדי לשרוד, הופכת מחשש סמוי לכוח ממשי שמנהל את היום-יום.

שרון, מנהלת בכירה בת 38 שעברה לפני שנתיים מישראל להולנד, שיתפה בפגישה בקליניקה שלי: "בישראל ניהלתי צוות של 25 אנשים, כולם הכירו אותי בתעשייה, הייתי מרצה בכנסים. פה אני מתחילה מאפס - אף אחד לא מכיר את ההישגים שלי ואני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי בכל פעם מחדש. לפעמים אני תוהה אם באמת הייתי טובה כמו שחשבתי, או שפשוט היה לי מזל."

אתגר נוסף שמעצים את התחושה הוא קושי השפה. גם כשאנחנו שולטים באנגלית ברמה גבוהה, היכולת שלנו לבטא את עצמנו בדקויות, להציג רעיונות מורכבים או להשתמש בהומור - כל אלה נפגעים. הפער בין העושר המחשבתי הפנימי לבין היכולת לבטא אותו בשפה זרה יוצר תחושת ניתוק וחוסר אותנטיות.

הפער המטלטל בין העבר להווה

אחד הגורמים המרכזיים שמזינים את "סינדרום המתחזה" במצבי רילוקיישן לא רק למי שהיינו בעבר, אלא גם לאחרים סביבנו בהווה. בו בזמן, אנחנו גם משווים את עצמנו לאחרים בסביבה החדשה – כאלה שנראים כאילו הסתגלו בקלות, מבינים את הקודים התרבותיים, שולטים בשפה, מתקדמים. ההשוואה הזו רק מעמיקה את תחושת הפער ומחזקת את התחושה שאנחנו לא באמת שייכים.

לפי מחקר ב-International Journal of Behavioral Science (2011), כ-70% מהאוכלוסייה יחוו סינדרום המתחזה במהלך חייהם. אך בקרב מהגרים, המספרים גבוהים יותר: מחקר של OECD מ-2019 מצא כי מהגרים חווים ירידה דרמטית בביטחון המקצועי בשנה הראשונה להגעה, גם אם הם מועסקים בתפקיד מקביל.

אני תמיד ממליצה לאנשים שעוברים רילוקיישן לעבור טיפול רגשי ממוקד שיסייע להם להתמודד עם הפער הזה. בתהליך הטיפולי, אנחנו עובדים על יצירת נרטיב חדש שמכבד את העבר אך מאפשר צמיחה והגדרה מחדש של הזהות המקצועית והאישית.

אדם בקפוצ'ון כהה מחזיק מסכה לבנה מול פניו, כאשר רק עיניו נראות, על רקע חשוך — הפחד הסמוי של סינדרום המתחזה: מאחורי המסכה שאנו עוטים בסביבה חדשה מסתתרת החרדה שמישהו יגלה שאיננו ראויים למקומנו

ההשפעה של הבדלים תרבותיים על תחושת האותנטיות

הבדלים תרבותיים מהווים שכבה נוספת של מורכבות לתהליך ההתאקלמות. בכל תרבות יש כללים לא כתובים לגבי האופן שבו מציגים הישגים, מתקשרים בסביבה מקצועית, או מנהלים קונפליקטים. כאשר אנחנו לא מכירים את הקודים התרבותיים של המקום החדש, קל להרגיש שאנחנו "לא משתלבים" או "עושים טעויות" – גם אם בפועל אנחנו פועלים מתוך כוונה טובה.

למשל, בתרבויות כמו ארה״ב, מקובל ואף נחשב מיומנות נדרשת לדבר על עצמך בגאווה, להבליט הצלחות ולהשתמש בשפה בוטחת. לעומת זאת, במדינות כמו גרמניה, הולנד או יפן – התנהלות כזו עשויה להתפרש כמתנשאת או חסרת טאקט. הפער הזה, בין מי שאנחנו בארץ לבין האופן שבו אנחנו "מתקבלים" במדינה החדשה – מערער את תחושת האותנטיות.

תסמונת המתחזה כתוצר של "הלם תרבות הפוך": מחקר של Université de Lausanne (2020) זיהה תופעה מפתיעה: חלק מהמהגרים החלו לחוות סימפטומים של סינדרום המתחזה בשובם לארץ המוצא, עקב הפער בין הציפיות למציאות. ממצא זה מדגיש עד כמה הזהות המקצועית שלנו מעוצבת דרך הקשר תרבותי.

אסטרטגיות מעשיות להתמודדות עם סינדרום המתחזה ברילוקיישן

הבשורה הטובה היא שניתן להתמודד עם התחושות המאתגרות הללו ולבנות ביטחון עצמי חדש ואותנטי יותר. הנה מספר אסטרטגיות יעילות שאני מלמדת את המטופלים שלי:

יצירת "תיק הישגים" אישי:
- תעדו את כל ההישגים, המיומנויות והכישורים שלכם
- כתבו משובים חיוביים שקיבלתם בעבר
- עיינו בתיק הזה בכל פעם שאתם מרגישים "מתחזים"
פיתוח קהילת תמיכה:
- התחברו עם אנשים במצב דומה
- שתפו בחוויות ובאתגרים - תגלו שאינכם לבד
- למדו מהאסטרטגיות של אחרים שהצליחו להתגבר על אתגרים דומים
הגדרה מחדש של "הצלחה":
- קבעו יעדים ריאליסטיים שמתאימים לשלב הנוכחי שלכם
- חגגו הצלחות קטנות בדרך
- הכירו בכך שבניית מוניטין מחדש היא תהליך הדרגתי שלוקח זמן
פיתוח מיומנויות תרבותיות:
- למדו על הקודים התרבותיים של המקום החדש
- בקשו משוב מאנשים מקומיים שאתם סומכים עליהם
- ראו בטעויות תרבותיות הזדמנויות ללמידה, לא כישלונות
עבודה על הנרטיב הפנימי:
- זהו מחשבות שליליות אוטומטיות ואתגרו אותן
- שנו את השיח הפנימי מ"אני מתחזה" ל"אני בתהליך למידה והסתגלות"
- התמקדו ביתרונות הייחודיים שמביא אדם עם רקע בין-תרבותי

כשהרילוקיישן הופך ממשבר להזדמנות

מניסיוני הטיפולי עם מטופלים שעברו רילוקיישן, אני יכולה להעיד שלאחר תקופה של אתגר וקושי, רבים מגלים שדווקא החוויה הזו הובילה אותם לפיתוח ביטחון עצמי עמוק ואותנטי יותר.

דניאל, מהנדס בן 42 שעבר עם משפחתו לגרמניה, שיתף: "השנה הראשונה הייתה קשה מנשוא. הרגשתי כמו מתחזה בכל פגישה מקצועית. אבל אחרי שהצלחתי להתגבר על כל כך הרבה אתגרים - משפה חדשה ועד להבנת התרבות העסקית השונה - אני מרגיש היום בטוח בעצמי יותר מאי פעם. הבנתי שהערך שלי לא תלוי רק בהישגים חיצוניים אלא ביכולת שלי להסתגל, ללמוד ולצמוח."

מעבר למדינה חדשה אינו רק אתגר, הוא גם פתח להזדמנויות חדשות. ההתמודדות עם סביבה לא מוכרת, שפה זרה וקודים תרבותיים שונים יכולה לחזק את החוסן הנפשי, לפתח גמישות מחשבתית ולהעמיק את ההבנה העצמית. מחקרים מצביעים על כך שאנשים שעוברים רילוקיישן מפתחים מיומנויות בין-תרבותיות ויכולת הסתגלות גבוהה יותר, תכונות שהן נכס יקר ערך בעולם הגלובלי של היום.

יתרונות ייחודיים שמביאים אנשים עם ניסיון בין-תרבותי

כמטפלת המתמחה בטיפול ברילוקיישן, אני מסייעת למטופלים שלי לזהות את היתרונות הייחודיים שהם מביאים לסביבה החדשה:

פרספקטיבה רחבה יותר - היכולת לראות אתגרים מזוויות שונות
גמישות מחשבתית - שנובעת מהצורך המתמיד להסתגל לשינויים
רגישות תרבותית - הבנה עמוקה של הבדלים בין-תרבותיים
יכולת הסתגלות גבוהה - מיומנות שהפכה חיונית בעולם עסקי גלובלי
חוסן נפשי - שנבנה דרך התמודדות עם אתגרים מורכבים

לצמוח מתוך האתגר - שינוי הנרטיב הפנימי

אחת הטכניקות היעילות ביותר שאני מלמדת את המטופלים שלי היא שינוי הנרטיב הפנימי. במקום לראות את עצמנו כ"מתחזים שבכל רגע יחשפו", אנחנו לומדים לראות את עצמנו כ"חוקרים אמיצים" שיצאו למסע מאתגר של גילוי והתפתחות.

אורית, עורכת דין בת 36 שעברה לבריסל, שיתפה: "במקום לחשוב 'אני לא באמת שייכת לכאן', התחלתי לחשוב 'אני בונה את הדרך שלי כאן'. זה שינה הכל. הפסקתי להשוות את עצמי למקומיים או למי שהייתי בישראל, והתחלתי להעריך את הדרך הייחודית שלי."

הטכניקה הזו משלבת אלמנטים מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ומפסיכולוגיה חיובית, ומאפשרת למטופלים לפתח תפיסה עצמית חדשה ומעצימה.

מחקרים עדכניים ב-Harvard Business Review (2021) מצביעים על תופעה מפתיעה: דווקא אותם מהגרים שחוו סינדרום מתחזה עברו צמיחה פוסט-טראומטית (PTG) בתחומים:

גמישות קוגניטיבית – יכולת לראות בעיות מזוויות תרבותיות שונות
חוסן נפשי – פיתוח מנגנוני התמודדות עם אי-ודאות
יצירתיות בין-תרבותית – יכולת למצוא פתרונות "היברידיים" שמשלבים פרספקטיבות

שאלות להרהור פנימי

באילו מצבים אתם חשים במיוחד את תחושת ה"מתחזה" בסביבה החדשה?
איזה נרטיב פנימי אתם מספרים לעצמכם כשאתם נתקלים באתגרים בסביבה החדשה?
כיצד הניסיון שצברתם במדינת המקור יכול להפוך ליתרון בסביבה החדשה?
כיצד תגדירו "הצלחה" בשלב הנוכחי של חייכם, וכיצד הגדרה זו שונה מההגדרה שהייתה לכם לפני הרילוקיישן?

סיכום: מסינדרום המתחזה לאותנטיות מחודשת

סינדרום המתחזה ברילוקיישן הוא אתגר ממשי שמשפיע על איכות החיים והתפקוד המקצועי של רבים מאיתנו. עם זאת, באמצעות מודעות, כלים טיפוליים מתאימים ותמיכה מקצועית, ניתן לא רק להתמודד עם האתגר אלא גם לצמוח ממנו לעבר ביטחון עצמי אותנטי יותר.

אם אתם מתמודדים עם תחושות דומות, חשוב שתדעו שאינכם לבד. התמודדות עם סינדרום המתחזה ברילוקיישן היא חוויה אוניברסלית כמעט, ואפשר להיעזר בתמיכה מקצועית כדי לעבור את התהליך בצורה מיטבית.

אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ לפגישה ונמצא יחד את הדרך להפוך את אתגרי הרילוקיישן להזדמנות לצמיחה והתפתחות.