רילוקיישן ותזונה: מה קורה לגוף ולצלחת כשעוברים מדינה?

כשעוברים לחיות במדינה חדשה, החיים מתהפכים. כל מה שהיה מוכר וידוע – מהשפה ועד שעות הפתיחה של הסופר מקבל פנים חדשות, ולרוב גם לא מוכרות. בתוך ים השינויים הללו, אחד ההיבטים המהותיים שמושפעים עמוקות הוא התפריט היומי שלנו.

פתאום, המדפים בסופר נראים אחרת, המסעדות מציעות טעמים שלא הכרנו והשגרה המוכרת מתפרקת לרסיסים. האם השינוי הזה מוביל אותנו לתזונה בריאה יותר, או שמא אל עבר פיתויים חדשים ומאתגרים?

מהחומוס לקאפקייקס

אורית, בת 35, עברה מירושלים לאמסטרדם לפני שלוש שנים. "בישראל, התזונה שלי הייתה מלאה בירקות טריים, חומוס תוצרת בית וקצת פלאפל בסופי שבוע", היא מספרת. "באמסטרדם, מצאתי את עצמי קונה קאפקייקס וצ'יפס כמעט כל יום. המאפיות כאן כל כך מפתות והלחץ של ההתאקלמות גרם לי לוותר על בישול." הסיפור של אורית משקף חוויה משותפת לרבים: השילוב של סביבה חדשה, זמינות של מזון מעובד ולחץ רגשי יכול להוביל לשינוי מהיר בהרגלי האכילה ולשינוי מהותי ברילוקיישן ותזונה.

לעומת זאת עידן, שעבר לטוקיו, גילה דווקא צד חדש ובריא בתזונה שלו. "המטבח היפני הציג לי עולם של דגים טריים, אצות ואורז מלא" הוא אומר. "התחלתי לבשל מרק מיסו בבית ופתאום הרגשתי קל יותר, מלא אנרגיה. זה לא היה משהו שהייתי עושה בישראל". דוגמה זו מדגימה כיצד רילוקיישן ותזונה יכולים להיות גם מקור להתפתחות חיובית.

רגע האמת במדפים: בסופר זר גם הקניות הכי פשוטות מרגישות כמו מבחן הישרדות. מה בוחרים? מה מוכר? ומה עושה לנו באמת טוב?

הלם המדפים - הסופר כזירת התרחשות

החוויה הראשונה בסופר במדינה זרה היא לרוב סוג של הלם. המדפים עמוסים במוצרים לא מוכרים, השפה על האריזות לא תמיד ברורה והמוצרים הבסיסיים שהתרגלנו אליהם פשוט אינם. היכן הגבינה הלבנה? האם יש כאן בכלל טחינה? ומה לעזאזל עושים עם הירק המוזר הזה?

מפגש ראשוני זה יכול להוביל לשני מסלולים שונים בתכלית

הזדמנות להתחדשות קולינרית: עבור חלקנו, הבלבול הראשוני הופך לקרקע פורייה ליצירתיות. אנחנו מתחילים לחקור את השווקים המקומיים, מגלים ירקות, פירות, דגנים וקטניות שלא הכרנו קודם. פתאום, אנחנו פתוחים לטעמים חדשים ולשיטות בישול שונות ומאמצים הרגלים בריאים יותר. לדוגמה, במדינות רבות באירופה, הדגש על תוצרת עונתית וטרייה מעודד בישול ביתי מחומרי גלם טבעיים, מה שיכול להוביל לתזונה עשירה יותר בוויטמינים ומינרלים. זוהי הזדמנות לצאת מאזור הנוחות, לשבור שגרה, ולשדרג את הידע הקולינרי והתזונתי שלנו.

נפילה לפיתויים ולנוחות: עבור אחרים, האתגר הופך למכשול. קושי להבין את התוויות, חוסר היכרות עם המוצרים ולעיתים גם מחירים גבוהים למוצרים ספציפיים שהיו זולים בארץ – כל אלה יכולים לייאש. כתוצאה מכך, רבים פונים לפתרונות הקלים - יותר אוכל מעובד, מזון מהיר ומנות מוכנות. במקום לבשל ארוחה מזינה, קל יותר להזמין משלוח או לחטוף משהו בדרך. זה יכול להוביל לעלייה בצריכת סוכרים, שומנים רוויים ונתרן ולתחושה כללית של כבדות ועייפות.

רילוקיישן ותזונה: הפסיכולוגיה מאחורי השינוי הקולינרי

כשאנחנו עוברים מדינה, לא רק הלב נוסע - גם הקיבה. המעבר מטלטל את עולמנו הרגשי, והגוף מגיב בהתאם. יש מי שמאבדים תיאבון, אחרים בולעים את הבדידות דרך מאפים ומנות מנחמות. האוכל, שבעבר היה תזונה, הופך לעוגן רגשי - או לתחושת ריקנות שמתחפשת לשובע.

בקליניקה שלי אני פוגשת לא פעם מטופלים שמתלוננים על עייפות, נפיחות או כאבי בטן ורק בהמשך מתברר שהקיבה מדברת בשפת הרגש. ברילוקיישן, השינוי באיזון הפנימי מתבטא גם בצלחת. הקיבה, כמו לב שני, קולטת פחדים, געגועים והצפה רגשית אשר מבקשת הקשבה - לא רק דרך תפריט, אלא דרך הלב.

אז למה אנחנו אוכלים אחרת כשאנחנו חיים במדינה זרה?

• פומו קולינרי - הפחד להחמיץ חוויות מקומיות דוחף אותנו לטעום כל דבר, גם מאכלים שלא היינו נוגעים בהם בארץ.

• היעדר מסגרת - בלי שגרה קבועה או זמני ארוחות מוכרים, הבחירות שלנו נעשות אקראיות ולעיתים פחות בריאות.

• לחץ חברתי סמוי - הרצון להשתלב גורם לנו לאמץ הרגלים מקומיים, גם אם הם לא תואמים את מה שטוב לנו. כמו שנועה מפריז אמרה לי "כולם פה אוכלים קרואסון בבוקר. הרגשתי מוזרה עם שייק ירקות."

השורה התחתונה? הרילוקיישן משנה את הקצב, השגרה וגם את מה שנכנס לפה.

לא צריך לוותר על הנאה מהאוכל כדי להיות בריאים ברילוקיישן. החשוב הוא למצוא את השילוב שמתאים לכם

לנווט במטבח החדש: טיפים לתפריט בריא ומאוזן

מעבר למדינה חדשה מציב אתגרים קולינריים לא מעטים, אך הוא גם הזדמנות פז לבחון מחדש את הרגלי האכילה ולשדרג את התפריט. כדי לנווט בהצלחה במטבח החדש ולשמור על תזונה בריאה ומאוזנת, כדאי לחקור את השוק המקומי. גלו את שווקי האיכרים, חנויות הטבע והחנויות האתניות. שם תמצאו פעמים רבות ירקות ופירות עונתיים טריים במחירים נוחים, לצד מוצרים ייחודיים שיעשירו את מנותיכם.

מומלץ גם לתכנן מראש את הארוחות וליצור רשימת קניות מסודרת. כך תפחיתו את הצורך בפתרונות מהירים ולא בריאים. בנוסף, מצאו אלטרנטיבות בריאות לנחמה – במקום לפנות לאוכל כמענה לסטרס או געגוע, נסו פעילויות אחרות כמו ספורט, שיחה עם חברים או מדיטציית מיינדפולנס. ולבסוף, היו סבלניים וחומלים כלפי עצמכם.

רילוקיישן הוא תהליך הסתגלות, ויהיו ימים טובים יותר ופחות. כל יום הוא הזדמנות חדשה לעשות בחירות טובות יותר ולבנות הרגלי אכילה שיזינו את גופכם ונפשכם גם יחד.

מתכונים בסיסיים ובריאים לכל בית בעולם

המתכונים הבאים פשוטים, זמינים בכל מקום, ומשתמשים במרכיבים קלים להשגה כדי לתמוך בריפוי רגשי, להגביר אנרגיה וליצור תחושת נחמה. הם מתאימים לכל מי שרוצה לאכול בריא ולהרגיש טוב, ללא קשר למקום מגוריו. כל מתכון מלווה בהסבר על היתרונות הבריאותיים והרגשיים שלו.

סלט קינואה וירקות צבעוני

קינואה עשירה בחלבון ובסיבים, תומכת באנרגיה מתמשכת ומסייעת לעיכול. הירקות מוסיפים ויטמינים ומינרלים שמחזקים את הגוף והנפש. ההכנה המודעת של הסלט מעודדת רוגע וחיבור לחושים.

סלט קינואה מרפא שמזין את הגוף והנפש: פשוט, נגיש, מלא חיים – ומרגיש קצת כמו בית, בכל מקום בעולם

מרכיבים (ל-2 מנות):

• 1 כוס קינואה מבושלת (זמינה כמעט בכל סופרמרקט)

• 1 מלפפון, חתוך לקוביות

• 1 עגבנייה או פלפל אדום, חתוך לקוביות

• 1/4 בצל סגול (או בצל רגיל), קצוץ דק

• 2 כפות שמן זית

• מיץ מחצי לימון

• מלח, פלפל ופטרוזיליה/נענע קצוצה (אם זמינה)

  
  

הוראות הכנה:

1. מבשלים את הקינואה לפי ההוראות (בדרך כלל 1 כוס קינואה ל-2 כוסות מים, 15 דקות על אש נמוכה).

2. מערבבים בקערה את הקינואה המבושלת עם הירקות.

3. מוסיפים שמן זית, מיץ לימון, מלח ופלפל, ומערבבים היטב.

4. מפזרים עשבי תיבול מעל ומגישים.

   
   

למה זה מרפא? הסלט קליל, צבעוני ומזין, מעורר תחושת רעננות.

ההכנה הפשוטה מאפשרת התמקדות בחושים, מה שמפחית מתח ומחזק תחושת שליטה.

שיבולת שועל עם פירות ואגוזים

שיבולת שועל עשירה בסיבים ובטא-גלוקן, שתומכים בבריאות הלב ומפחיתים מתח. הפירות מוסיפים מתיקות טבעית, והאגוזים מספקים שומנים בריאים שתומכים במצב הרוח.

המתכון המנחם: כשכל מה שצריך זה פשטות ובריאות כדי להרגיש טוב.

מרכיבים (למנה אחת):

• 1/2 כוס שיבולת שועל (קוואקר)

• 1 כוס מים או חלב צמחי

• 1/2 תפוח או בננה, חתוכים לקוביות

• 1 כף אגוזים (שקדים, אגוזי מלך) או זרעים

• קורט קינמון (לא חובה)

• 1 כפית דבש (לא חובה)

הוראות הכנה:

1. מבשלים את שיבולת השועל עם המים/חלב על אש נמוכה כ-5 דקות, תוך ערבוב.

2. מעבירים לקערה, מוסיפים את הפירות, האגוזים והקינמון.

3. מטפטפים דבש מעל, אם רוצים, ומגישים חם.

למה זה מרפא? מאזן את רמות הסוכר, נותן תחושת שובע עמוקה, מזין את מערכת העצבים. מושלם לבוקר רגשי במיוחד.

טיפים כלליים

התאמות: השתמשו בירקות או פירות זמינים במדינה שלכם. לדוגמה, אם אין תרד, השתמשו במנגולד או כרוב.

מודעות: נסו לבשל תוך התמקדות בחושים – הריח של התבלינים, המרקם של הירקות כדי להפוך את הבישול לחוויה מרגיעה.

שיתוף: הזמינו שכן או חבר לטעום את המנות כדי ליצור קשרים ולחזק את תחושת הקהילה.

מתכונים אלה פשוטים, זולים וגמישים ומספקים לא רק תזונה לגוף, אלא גם נחמה לנפש, תוך חיזוק תחושת הבית בכל מקום בעולם.

הגוף מדבר, האם אתם מקשיבים?

אם הגעתם עד כאן, כנראה שגם אתם חוויתם את השינוי. אולי אתם מרגישים עייפים בלי סיבה, אולי יש בכם געגוע לאוכל של פעם, או בלבול מתמשך מול הצלחת. אולי אתם יודעים שצריך שינוי – אבל לא יודעים מאיפה להתחיל.

רילוקיישן הוא תהליך שמטלטל את הגוף והלב גם יחד. הוא יכול להרחיק אותנו מהרגלים שהיטיבו איתנו או לקרב אותנו לעצמנו מחדש, אם רק נעז להקשיב.

אני מזמינה אתכם לתהליך של טיפול רגשי ברילוקיישן, בו נחקור יחד מה באמת קורה מתחת לאכילה ולהחזיר לכם את תחושת השליטה, הרוגע והבהירות. דרך שיח עמוק, תרגילים מותאמים והבנה רגשית הוליסטית – נמצא את הדרך לחיבור חדש עם הגוף, האוכל ועם עצמכם.

שאלו את עצמכם:

• מה הגוף שלי מבקש ממני עכשיו?

• האם אני אוכלת מתוך חיבור – או מתוך חוסר?

• איך הייתי רוצה שיראה הקשר שלי עם אוכל, בריאות ורוגע?

אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ לפגישת ייעוץ ללא עלות.

מאמרים נוספים שיכולים לעניין אתכם

• מהו שפע אמיתי ברילוקיישן? כך תחיו אותו

• איך לעזור לילדים לפרוח ברילוקיישן?

• תסמונת המתחזה: למה היא מכה ברילוקיישן?