top of page

זוגיות רעילה: איך מזהים, למה נשארים ואיך יוצאים מזה

  • תמונת הסופר/ת: Yael Segall
    Yael Segall
  • לפני יומיים
  • זמן קריאה 5 דקות

יש תקופות בחיים שבהן מבצבצת תחושה עמומה שמשהו התרחק מהדרך. קשר שנראה בעבר בטוח ומלא הבטחה, הופך לאט־לאט למרחב שמכביד יותר משהוא מחזק. במקום חופש יש צמצום, ובמקום בהירות – בלבול. ברגעים כאלה עולה השאלה הפנימית שאיננו תמיד מעזים לבטא: מתי בדיוק הדברים השתנו ואיך מצאנו את עצמנו במקום שלא התכוונו להיות בו?


זוגיות רעילה היא כמו ענן כבד שיושב מעל היום־יום. לפעמים היא מתחילה בקטן - ביקורת פה, הערה שם, הצטמצמות איטית של שמחת החיים, ורק כשמשהו נשבר בפנים מבינים שזה לא צריך להיות כך. מטרת המאמר היא לעזור לכם לזהות, להבין ולפעול - לפני שהנפש משלמת מחיר כבד מדי.


מהי זוגיות רעילה ?


זוגיות רעילה (Toxic Relationship) היא מערכת יחסים לא בריאה, שבה אחד או שני בני הזוג (לרוב צד אחד) נוקטים בהתנהגויות פוגעניות, הרסניות או מניפולטיביות באופן קבוע. זהו מצב כרוני שבו דפוסים הרסניים חוזרים על עצמם שוב ושוב ויוצרים סביבה שבה לפחות אחד מבני הזוג (ולעיתים שניהם) סובל, מרגיש קטן, מושפל או נשבר.


מערכת יחסים כזו גובה מחיר נפשי, רגשי, ולעיתים גם פיזי ואינה מאפשרת צמיחה או תחושת ביטחון וערך עצמי. זו לא רק 'תקופה קשה' או ויכוחים - זהו דפוס קבוע ומתמשך של התנהגות שנועדה לשלוט, לערער או לפגוע בבן הזוג.


ברמה הרגשית, זוגיות רעילה יוצרת תחושת חוסר ביטחון, חרדה מתמדת, חוסר הערכה עצמית ותחושת בדידות בתוך הקשר עצמו. האדם מרגיש לכוד, לעיתים מתוסכל מהניסיון לשנות את המצב ולעיתים אף מאשים את עצמו על הכאב.


גבר עומד צמוד לאישה ומביט בחשדנות אל הטלפון שבידה, בעוד היא נראית לחוצה ואי־נוחה - המחשה לקנאה ושליטה בזוגיות.
כשקנאה ושליטה נכנסים למרחב הזוגי

סימנים לזוגיות רעילה - איך לזהות דפוסים מוקדמים?


ביקורת מתמדת והשפלה סמויה או גלויה

כשבן או בת הזוג מבקרים אתכם ללא הרף - איך שאתם נראים, מדברים, מתלבשים, חושבים או מתנהלים - זו לא "עזרה" להשתפר. זו פגיעה רגשית. המצב חמור עוד יותר כשביקורת מגיעה עם לעג, זלזול, הערות עלובות או השפלה בפומבי. עם הזמן, הערך העצמי נשחק ומתחילים להאמין שאתם באמת "לא מספיק".


שליטה, הגבלת חופש ובידוד מהעולם

שליטה בזוגיות לא תמיד נראית כמו פקודות ישירות. לפעמים היא עטופה בדאגה: "אני רק רוצה להגן עליך", "אני לא אוהב/ת את החברים שלך", "זה לא מתאים שתצא/י לשם".


אבל בפועל - השליטה מצמצמת אתכם. אתם מוצאים את עצמכם מבקשים רשות לדברים בסיסיים, מסתירים מפגשים, או מנתקים קשרים. בידוד הוא אחד הכלים המרכזיים בזוגיות רעילה - כשהמעגל החברתי מצטמצם, קשה יותר לראות את המציאות מבחוץ או לבקש עזרה.


קנאה פתולוגית וחוסר אמון

קנאה היא רגש טבעי, אבל כשהיא הופכת לחקירות, האשמות, בדיקות טלפון, מעקב ברשתות או ניטור יומיומי - זהו סימן אדום מובהק! כאשר בן/בת הזוג לא מאמינים לכם גם כשאין שום סיבה ומתייחסים לכל אינטראקציה שלכם כאיום - הקשר הופך למרחב מתוח, חונק ומלא חרדה.


גזלייטינג - עיוות המציאות שלך

זה אולי אחד הדברים המזיקים ביותר. גזלייטינג בזוגיות זה כשבן הזוג גורם לך לפקפק בתפיסת המציאות שלך עצמה. "זה לא קרה", "אתה מגזים", "את זוכרת לא נכון", "אתה רגיש מדי". כשזה קורה שוב ושוב, זה גורם לפקפוק בעצמכם, בזיכרון ובשיפוט שלכם.


מחזוריות של פגיעה ו"ירח דבש"

זהו הדפוס המוכר של דינמיקת התעללות:

מתח הולך וגובר – אווירה כבדה בבית, דריכות, פחד מתפרצות.

פיצוץ – ריב קשה, עלבונות, צעקות, איומים או פגיעה רגשית קשה.

רגיעה / פיוס – הבטחות לשינוי, אהבה גדולה, מחוות רומנטיות, "אני מבטיח.ה שזה לא יקרה שוב".


הרגעים הטובים הם בדיוק מה שמחזיק אנשים בזוגיות רעילה – הם נותנים תקווה. מחזוריות זו יוצרת 'קשר טראומטי' (Traumatic Bonding), מושג שהוגדר לראשונה במחקרים פסיכולוגיים (Dutton & Painter, 1981). הקשר הטראומטי נוצר משום שהמוח מפתח תלות רגשית לא רק בכאב, אלא בעיקר ברגעי הפיוס והתקווה שלאחר הפגיעה, מה שמקשה מאוד על העזיבה. 


אובדן הזהות האישית

אם אתם מגלים שוויתרתם על תחביבים, חברים, מטרות או חלומות…

אם אתם לא זוכרים איך הייתם לפני הקשר…

אם אתם מתכווצים כדי "לא להפריע", "לא להכעיס", "לא לפתוח עניין" - זה סימן עמוק לכך שהקשר שוחק את חלקי האישיות הבריאים שלכם.


הליכה על ביצים

כשכל יום מרגיש כמו מבחן, כשמודדים כל מילה, כשמנסים לחזות איך יגיבו, כשאתם מפחדים לעלות נושא קטן כדי לא לגרום לפיצוץ - זה לא קשר זוגי. זו מערכת התנהלות הישרדותית. הגוף חי במצב של Fight/Flight מתמשך והנפש משלמת על כך מחיר כבד.


דפוסים לא מודעים מהילדות שמזינים זוגיות רעילה


לעיתים, מה שמחזיק אותנו בתוך זוגיות רעילה אינו בן או בת הזוג , אלא הם הדפוסים הרגשיים שלמדנו הרבה לפני שהכרנו אותם. בילדות אנו סופגים מודלים של אהבה, גבולות וביטחון והם הופכים ל"מפה הפנימית" שמנחה את מערכות היחסים שלנו בבגרות.


כך למשל, קשרים סימביוטיים מהילדות - שבהם לא למדנו להבחין בין הרצונות שלנו לבין צרכי האחר - יוצרים תלות גבוהה וצורך מתמיד באישור. על פי תאוריית ההתקשרות שפיתחו ג'ון בולבי ומרי איינסוורת', אנשים שפיתחו סגנון התקשרות חרדתי בילדות נוטים לחוות פחד עמוק מנטישה. פחד זה גורם להם להיאחז בקשרים, אפילו כשהם פוגעניים - בניסיון נואש לשמר קרבה ולמנוע את האובדן, ובכך מזין את ההישארות בזוגיות רעילה.

פחד מנטישה שנולד מתוך הזנחה, חוסר יציבות או הורה לא נגיש רגשית, גורם לנו להיאחז בקשרים גם כשהם פוגעים. מי שגדלו בבתים עם ביקורת קשה, אלימות או התעללות רגשית, עלולים לפרש כאב כ"רגיל" ואהבה כמשהו שצריך להרוויח אותו כל פעם מחדש.


וכשאין מודעות לגבולות אישיים, קל מאוד לוותר על עצמנו בתוך קשר ולתת לאחר להגדיר את מי שאנחנו. ההבנה של הדפוסים הללו היא צעד קריטי: היא מסבירה למה אנחנו חוזרים שוב ושוב לאותם סוגי קשרים, למה קשה לנו להציב גבולות ולמה לעיתים אנחנו נשארים במקום שפוגע בנו. מודעות מאפשרת בחירה, ובחירה פותחת את הדלת לריפוי אמיתי ולזוגיות בריאה יותר.


אישה יושבת לבד בחדר חשוך על ספה, מוארת רק באור חלש של מנורת לילה, ומשדרת עצב, בדידות ומתח רגשי.
רגעים של בדידות שקטה בתוך זוגיות רעילה

מדוע אנשים נשארים בזוגיות רעילה?


הישארות בזוגיות רעילה לא נובעת מחולשה, אלא ממנגנונים רגשיים עמוקים. רוב האנשים נשארים כי יש רגעים טובים - רגעי קרבה, תשומת לב, חום והתנצלויות שמעסים את הכאב ונותנים תקווה ש"הפעם זה באמת ישתנה". לצד זה, קיימת תלות רגשית שמבוססת על פחד מבדידות, חשש מנטישה, ערך עצמי פגיע או אמונה שלא ימצאו אהבה אחרת.


גורמים נוספים כמו לחץ חברתי, בושה, תחושת אחריות מוגזמת על רגשותיו של בן הזוג או רצון "להציל" את הקשר - כולם לוכדים את האדם בתוך מעגל התנהגות מוכר אך הרסני. לעיתים גם טראומות עבר או דפוסים לא פתורים מהילדות גורמים לעיוות בתפיסת מהי זוגיות נורמלית.


אז איך מתחילים לצאת מזוגיות רעילה? כלים פרקטיים


  • תנו שם למה שקורה: תכתבו על זה. מה בדיוק פוגע בכם? איך זה משפיע עליכם? שם יוצר בהירות.

  • בנו גבול ראשון קטן: לא משהו דרמטי. משפט אחד: "אני לא מוכנה יותר שידברו אליי בצורה הזו" - זה משנה הכול.

  • חיזקו את הסביבה התומכת: חברה אחת, אחות, איש מקצוע – מישהו מחוץ למעגל הרעיל.

  • הקפידו על ויסות רגשי: נשימות, מדיטציה קצרה, כתיבה אינטואיטיבית. הגוף צריך להרגיש בטוח כדי לקבל החלטות.

  • צרו לעצמכם תוכנית יציאה: אם זה רלוונטי: כסף, מקום מגורים, תמיכה, ליווי מקצועי. הכוח חוזר כשיש בהירות.

  • גשו לטיפול! אם בן הזוג רוצה טיפול – נפלא. אם לא – לכו לבד.


מתי חשוב לפנות לטיפול?


✔ כשאתם מרגישים מותשים, מרוקנים, מבולבלים ומושפלים ✔ כשאתם חוזרים שוב ושוב לאותה נקודה ✔ כשיש קושי להציב גבולות ✔ כשיש פחד לעזוב – או פחד להישאר ✔ כשאתם מרגישים שאתם מאבדים את עצמכם


במסגרת טיפול רגשי או טיפול זוגי, אנחנו יכולים לזהות דפוסים, לחזק את הביטחון העצמי, לפרק את הבושה, ולבנות תוכנית שתאפשר לכם לחזור לעצמכם – עם כוח, בהירות וגב זקוף.


אני כאן עבורכם


אם אתם מרגישים שאתם זקוקים לליווי מקצועי בתהליך הזה, טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) יכול להיות המפתח להחלמה. כמטפלת המתמחה בזוגיות ובתהליכי משבר, אני כאן כדי ללוות אתכם - בין אם אתם עדיין במערכת היחסים ומנסים להבין מה קורה, בין אם אתם בתהליך עזיבה, ובין אם אתם אחרי ורוצים לבנות את עצמכם מחדש.


אני מלווה נשים וגברים שעוברים זוגיות רעילה, מערערת או מתישה, בארץ ובעולם.

יחד נפרק את הדפוסים, נבין את השורשים, ונבנה דרך חדשה - חזקה, אמיצה ובריאה יותר.

מוזמנים לפנות אליי בהודעה. אתם לא צריכים להתמודד עם זה לבד.


אני כאן בשבילכם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ.


רוצים להעמיק, כדאי לכם לקרוא גם:


 
 

צרו איתי קשר

מלאו את הפרטים ואחזור אליכם עוד היום

הפרטים התקבלו בהצלחה 🙏
אחזור אליכם בהקדם

לוגו

דרכי קשר נוספות

  • Whatsapp

עקבו אחרי

  • Facebook
  • Instagram
bottom of page