ירידה או מעבר? למה עזיבת ישראל כל כך כואבת ואיך להפסיק להרגיש אשמים
- Yael Segall
- 4 באוק׳
- זמן קריאה 4 דקות
עזיבת ישראל היא לא רק שינוי גיאוגרפי - היא טלטלה זהותית. בין אם אתם קוראים לזה ירידה מישראל, הגירה או פשוט שינוי ארץ מגורים, הרגע שבו אתם עוזבים את הארץ טומן בחובו תערובת של רגשות: התרגשות, אשמה, בלבול וגעגוע למוכר. לא מדובר רק במעבר מקום אלא ביציאה רגשית עמוקה ממי שהייתם ובחיפוש אחרי בית חדש - חיצוני ופנימי גם יחד. ולצד כל הקושי, זו גם הזדמנות נדירה לצמיחה, להרחבת הזהות ולגילוי עצמי מחדש.
מה המשמעות של "ירידה מישראל"?
המילה "ירידה" נושאת בתוכה משקל רגשי כבד. בחברה הישראלית, היא לא מתארת רק הגירה מישראל או יציאה מישראל - היא לפעמים נתפסת כבגידה, כניתוק מהקולקטיב, כהחלטה שדורשת הצדקה. כשאנשים שואלים "למה לעזוב את הארץ?" השאלה עצמה טעונה בשיפוטיות.
בקליניקה שלי אני פוגשת אנשים שחווים שינוי ארץ מגורים ומתלבטים איך להגדיר את המהלך הזה. הם מספרים על תחושות אשמה כלפי המשפחה שנשארה, על קושי להסביר לחברים מה הניע אותם ועל הפחד מלהיתפס כ"עוזבים את הספינה". אחת המטופלות שלי, שעברה להולנד עם בעלה שיתפה: "אני מרגישה שאני צריכה להצדיק את ההחלטה שלי בכל שיחה. כאילו שאני חייבת הסבר טוב מספיק כדי שיסלחו לי על זה שעזבתי."
האמת היא שעזיבת ישראל יכולה להיות מעבר לגיטימי לחלוטין - בגלל קריירה, איכות חיים, זוגיות מעורבת, המצב ביטחוני או פשוט חיפוש אחר חיים שונים. עם זאת התרבות שלנו מקשה עלינו לתת לעצמנו את הרשות הזאת מבלי להרגיש רע.
קראו עוד מאמר על רילוקיישן לבד או זוגי
למה עזיבת ישראל כל כך קשה רגשית?
הקושי בהגירה מישראל לא נובע רק מהפרידה הפיזית. בבסיסו הוא נובע משלושה מרכיבים מרכזיים:
משבר זהות: ישראלים גדלים עם תחושת שייכות חזקה לקולקטיב, לתרבות ולשפה. ברגע שעוזבים את הארץ, נוצרת תחושת "בין לבין" - כבר לא לגמרי שייכים לישראל, אבל עדיין לא חלק מלא מהמקום החדש. זהו ריק זהותי שמעלה בלבול פנימי ושאלות של "מי אני עכשיו?" זו תחושת האמצע המבלבלת שמלווה טיפול ברילוקיישן ושאני רואה שוב ושוב אצל מטופלים.
שיפוט חברתי: כשעוזבים את ישראל, לא רק אנחנו עוברים תהליך – גם הסביבה שלנו. המשפחה, החברים ואפילו מכרים רחוקים מרגישים לעיתים צורך להביע דעה, לשאול, או להבין את ההחלטה. גם כשהשאלות מגיעות מדאגה – הן עלולות לעורר אשמה, בלבול ותחושת צורך להצדיק את הבחירה. רבים מהמטופלים שלי מתארים את המתח שבין הרצון ללכת בעקבות הלב, לבין הצורך לקבל לגיטימציה מהסביבה.
געגוע וחוסר וודאות: הגעגוע אינו מתמקד רק באנשים שנשארו מאחור - אלא בתחושת ה"בית" עצמה. לריחות המוכרים, לשפה שנשמעת טבעית, לזרימה הפשוטה של היומיום במקום שמרגיש שלך. המעבר למדינה חדשה מציב אתגרים לוגיסטיים רבים, אך לעיתים הקושי האמיתי הוא פנימי - ההתמודדות עם אובדן היציבות, הוודאות וההיכרות העמוקה עם עצמך בתוך התרבות הישנה.
במקרים רבים, הקושי הרגשי מתעצם גם בתוך הזוגיות. המעבר למדינה חדשה משנה את הדינמיקה בין בני הזוג - חלוקת התפקידים, הציפיות, תחושת השליטה והביטחון.
כל אלה עלולים להציף מתחים, ריחוק או בדידות בתוך הקשר.
טיפול זוגי יכול לעזור לזוגות להתמודד עם המתחים שעולים בעקבות המעבר - חלוקת תפקידים, פערי ציפיות ותחושת בדידות שמשפיעה על הקשר.
קראו גם את המאמר הזה, שיעזור לכם להרגיש יציבות ברילוקיישן:
עבודה ברילוקיישן - להתחיל מחדש במקום חדש
אחת ההתמודדויות הבולטות אחרי עזיבת ישראל היא מציאת עבודה במדינה זרה.
לצד ההתרגשות, עולות גם שאלות של שפה, התאמה תרבותית ובניית ביטחון מקצועי מחדש.בשנים האחרונות נפתחות יותר ויותר אפשרויות של עבודה מהבית גם ברילוקיישן, המאפשרות לשמור על גמישות ואיזון בין הקריירה לחיים האישיים.
בכתבה שלי "10 מקצועות מבוקשים בחו"ל לשנת 2025 – עבודה מהבית גם ברילוקיישן" תמצאו רעיונות מעשיים לקריירות שאפשר לפתח מכל מקום בעולם – לצד כלים רגשיים שיעזרו לכם לעשות את הצעד הזה בביטחון וברוגע.
איך אפשר להתמודד עם עזיבת ישראל?
1. תנו לגיטימציה לרגשות: מותר להרגיש הכול - גם שמחה וגם געגוע, גם התרגשות וגם פחד. המעבר מעורר קשת רגשות רחבה, ואין צורך לבחור צד. טיפול רגשי ברילוקיישן מאפשר מרחב בטוח שבו ניתן להכיל את הרגשות האלה, להבין אותם ולתת להם מקום מבלי לשפוט את עצמכם.
2. בנו "בית" חדש: בית הוא לא רק קירות, אלא תחושה. הוא נוצר מהאנשים שסביבכם, מההרגלים הקטנים ומהרגעים שחוזרים על עצמם. צרו לעצמכם שגרה שמעניקה ביטחון - מקומות קבועים בשכונה, חברויות חדשות, טקסים יומיים קטנים שגורמים לכם להרגיש יציבים.
3. שמרו על הקשר עם הבית: הקשר לישראל לא נעלם כשעוזבים – הוא פשוט משתנה. אתם ממשיכים לשאת את הבית בתוככם דרך השפה, הזיכרונות, האנשים שאתם אוהבים.
אפשר לבנות חיים חדשים במקום אחר ועדיין לשמור חיבור חם למי שהייתם ולשורשים מהם צמחתם.כשמאמצים את שני העולמות באהבה נוצרת תחושת שייכות עמוקה יותר - כזו שלא תלויה במקום, אלא בלב.
4. הקיפו את עצמכם בתמיכה: חפשו קהילה, קבוצות, או אפילו אדם אחד שמבין אתכם באמת. לדבר עם מי שחווה מעבר דומה מקל על תחושת הבדידות ויוצר תחושת שייכות חדשה.
5. הגדירו מחדש את הסיפור שלכם: אתם לא "יורדים" - אתם נעים לעבר פרק חדש בחיים. שינוי השפה הפנימית משנה גם את התחושה: זו לא ירידה, אלא תנועה של צמיחה והתפתחות. כשאתם מספרים לעצמכם סיפור אחר - גם החוויה עצמה משתנה.
שאלות ותשובות נפוצות
האם זה נורמלי להרגיש אשמה על עזיבת ישראל?
כן, לחלוטין. תחושת האשמה נובעת מהמסרים התרבותיים שספגנו לאורך השנים על נאמנות וקולקטיב. חשוב להבין שאתם לא אחראים על הרגשות של אחרים ושבחירה ללכת אחרי החיים שאתם רוצים היא לגיטימית.
כמה זמן לוקח להרגיש "בבית" במדינה חדשה?
אין תשובה אחת. יש אנשים שמתאקלמים תוך חודשים ויש כאלה שלוקח להם שנים.
התהליך מושפע ממגוון גורמים: תמיכה זוגית, רשת חברתית, שפה, עבודה,
וכמובן - המוכנות הרגשית שלכם למעבר.
איך מסבירים לילדים את המעבר בלי שיחושו שאנחנו "עוזבים"?
ילדים צריכים הכנה רגשית ושקיפות. דברו איתם על הסיבות למעבר, על מה שיהיה שונה ועל מה שיישאר זהה. עזרו להם לשמור על קשר עם המשפחה והחברים בישראל ותנו להם מרחב להביע רגשות - גם קשים.
זה נורמלי שהזוגיות שלנו נפגעת בעקבות המעבר?
בהחלט. המעבר מעלה מתחים - פערי ציפיות, עומס רגשי, שינוי בדינמיקה.
טיפול זוגי לזוגות מעורבים או לזוגות שעברו יחד יכול לעזור לכם לחזור לאיזון ולבנות מחדש את הקשר במציאות החדשה.
שאלות להרהור עצמי
מה המשמעות של בית עבורכם? האם זה מקום, אנשים, תחושה?
אילו חששות או רגשות אתם מדכאים כדי לא להרגיש חלשים או "נכשלים"?
מה יכול לעזור לכם להרגיש “בבית” - גם מרחוק?
עזיבת ישראל היא תהליך נפשי עמוק לא פחות מהמעבר עצמו.
טיפול רגשי אונליין יכול לעזור לכם לעבד את הקונפליקט שבין שייכות לעצמאות ולמצוא את השקט שלכם - בכל מקום בעולם. שלחו לי הודעה בוואטסאפ ונתאם שיחת היכרות❤️
